הוריי חיפשו מכונית חדשה הרבה זמן ועל אף בדיקות חוזרות ונשנות ברשת האינטרנט לא עלה דבר בחכתם. החלטתי שאנסה לעזור להם אבל לא כל כך ידעתי איך. יצאתי לטייל בחוץ ולשוטט ברחובות כשפתאום ראיתי מודעה על לוח המודעות שאמרה כדלקמן: "שברולט קרוז למכירה". חשבתי שאני הוזה אז התקרבתי עוד למודעה ואז הופיעו הפרטים הנוספים: "נמכרת עקב קבלת רכב מהעבודה. חדשה מהניילון. צבע כחול". היה נראה לי ממש מוזר אבל רשמתי את הפרטים וכשחזרתי הביתה סיפרתי על כך לאימי. היא הייתה סקפטית וטענה שזה "טוב מדיי בכדי להיות מציאות". הסכמתי איתה אבל שאלתי אותה למה שלא ננסה בכל זאת. מקסימום נצליח. היא אמרה שאין לה חשק לעוד אכזבות והלכה לחדרה. אני החלטתי לצלצל. מה כבר יכול להיות. מהצד השני ענתה ילדה
שאלתי אותה אם היא זו ששמה את המודעה על שברולט קרוז והיא ענתה בחיוב אבל אמרה שלא יודעת פרטים נוספים כי זה הרכב של ההורים שלה. אמרתי לה שאשמח אם מישהו מהם יוכל לחזור להורים שלי ואז סתם המשכנו לדבר. גילינו שאנחנו לומדות באותו בית ספר ולא היה לנו מושג והייתה לנו שיחה ממש מצחיקה. קבענו להיפגש בגינה ביום למחרת בשעות אחרי הצהריים. מאוחר יותר אימה צלצלה לאימי והן קבעו להיפגש גם כן למחרת בביתה של בעלת הרכב על מנת שאימי תבחן את שברולט קרוז ותראה אם זה הרכב שהיא מחפשת. מסתבר שזה היה בדיוק מה שאמא שלי רצתה ואפילו היה המחיר היה מעולה
הילדה ואני נפגשתי יום למחרת והפכנו לחברות הכי טובות ואז השתעשעתי במחשבה איך יכול להיות שמודעה למכירת שברולט קרוז הביאה לזה שסוף סוף מצאנו את הרכב שחיפשנו וגם מצאתי לעצמי חברה חדשה. כעבור שבוע הרכב הגיעה לידינו וכל פעם שחברתי ואני נסענו ברכב עם אמא שלי היא צחקה ואמרה שזה מוזר לה שמישהו אחר נוהג בשברולט קרוז של ההורים שלה ואז היא נזכרת שזה כבר לא השברולט קרוז שלהם ושעכשיו היא שייכת לנו
